ענתי, חברתי לעבודה, מחפשת השראה ליומן מצוייר שהיא מתכוונת להעניק לבתה ליום הולדתה. יש לה הרבה זמן לעבוד על היומן ואני כמובן עוזרת לה למצוא אלמנטים ורעיונות באינטרנט. 

טישה מור מספרת בבלוג שלה שחייה סובבים סביב יצירה, שזהו ייעוד חייה ומקור האנרגיה שלה. אפשר לראות את עבודותיה המרשימות גם כאן.

כבר הרבה זמן שאני מספרת לחברות שלי על האתר הנפלא Etsy, אתר מוכר ומכובד בו אפשר לפתוח חנות וירטואלית בחינם ולמכור עבודות יד בכל העולם, ולאחרונה שמתי לב שמספר בכלל לא קטן של ישראליות גילו את האתר והן מציגות שם את עבודותיהן.

תכשיטים ייחודיים ויפהפיים אפשר לרכוש בחנות של אלונה להב שעובדת עם חרוזים, חימר, צבעים אקריליים ואפילו עם פיסות מתכת וסוליות נעליים! כדאי לבקר ולהתרשם. 

אני חייבת לספר שהתאהבתי בנעלי מנגו וזה בהחלט נכון מה שהם מציינים באתר שלהם: "אצלנו במנגו עיצובים הנעליים נעשות בעבודת יד וגם הפרטים הקטנים נחשבים. אנו נותנים להם  תשומת הלב וחשיבות רבה כך שהנעל יכולה להיות אופנתית ויפה אבל גם "סופר" נוחה ואיכותית, המובילה לחווית הליכה וקניה שטרם הכרת".
את הנעליים המקסימות [והיקרות!!] שלי רכשתי באופנת לאה שבקניון הסגול של בי"ח רמב"ם. צילום בקרוב. 

ברחובות פריס בהשראת הכפיה :)

ועל כך כותבת גם נטלי סוסנה-אופיר (שהיא במקרה קרובת משפחה שלי מצד בעלי לשעבר והופ! אני מגלה אותה כאן באינטרנט. מעניין שרק שלשום אחיה, שמתגורר בפריס, יצר איתי קשר דרך פייסבוק אחרי שנים שלא היינו בקשר והביע תקווה שנתראה בקרוב ונשמור על קשר): "בתצוגות האופנה שהוצגו לאחרונה בעולם הופיע אביזר קישוט מפתיע על הדוגמניות. הדבר קיבל ביטוי במיוחד אצל המעצב הידוע "בלאנסיאגה". כן כן המדובר ב"כפיה" המוכרת..., אינכם טועים, ה"כפיה" היא באופנה החורף - בצבעוניות רבה והדבר גרם להתקוממות במקומות שונים בעולם נגד השימוש באביזר כה לאומני. השאלה החשובה היא האם מותר להתעלם מהסמליות הדתית/לאומית ואולי אפילו לאומנית שהיא מייצגת ולהפוך אותה לפריט אופנתי מן השורה? מה אתם חושבים?"